מלכודת ההשוואה

 השוואות-

ההשוואה היא עוד סוג של מלכודת לתחישתיים* ובמיוחד למי שסובל מדימוי עצמי נמוך. כשאתה משווה את עצמך למישהו אתה יכול להגיע לתוצאה ש:

אתה יותר טוב ממנו (מה שעלול להוביל לגאוות - סרק), שאתה פחות טוב (הזדמנות להלקאה עצמית) או שאתה דומה לו (ואולי תתאכזב לגלות בהשוואה הבאה כשתגלה שהוא לא דומה כמו שחשבת).

ההשוואה היא כלי ניגוח מרכזי שאדם בעל דימוי עצמי נמוך משתמש נגד עצמו. היא נועדה לתוצאה ידועה מראש- כדי לסמן לעצמך שאתה פחות טוב או הרבה יותר גרוע מאדם אחר. זה לא יעיל ועלול לתסכל ולתקוע אותך בתוך תפיסה שגויה. ואנחנו מעוניינים פחות להיתקע ויותר להתקדם עם הרגשות שלנו. 

לכל אדם יש את מגוון המעלות שלו והחסרונות שלו. וזה ייחודי וזה אפילו קדוש בעיניי. אני למשל גיליתי שהחסרונות והיתרונות הכי גדולים שלי- מגיעים מאותו מקור, מהרגשות שלי.

כמעט לכל מעלה שלי, יש קצה מנוגד ואני מדלגת על הציר הזה שביניהם ולומדת אותו. לומדת איך מפיקים מהציר הזה את המיטב, ולפעמים אני נופלת לקצה הפחות רצוי בו.

אנחנו יכולים למדוד מישהו, רק בכלים לא אובייקטיביים. מדידת סרק. אתה מודד את המעלות ואת הרגעים הטובים של מישהו הנראים לעין באותו הרגע, ואתה לא יכול למדוד את מה שלא נראה לעין, את המרכיבים הפנימיים.

אם נעביר את ההקבלה לעולם הצבעים- 

אז אם הצבע האדום ישווה את עצמו לכחול, הוא יכול להרגיש מזה נעלה, כי האדום צבע החיים והמוות, הדם שזורם בגוף יצורים חיים ואין קיום בלעדיו. והוא יכול להרגיש נחות על כך שהכחול קיבל את כל השמיים והים ואילו הוא האדום, מוסתר וכשמתגלה, הוא מעורר חלחלה. 

זווית הראייה משנה את ההרגשה ואת ההשוואה.

ההשוואה הבריאה היחידה שאני מכירה זו ההשוואה לעצמי, איך שהייתי קודם: 

אני מדמיינת לעצמי ציר זמן דמיוני ובודקת איך הייתי לפני חצי שנה/ שנה/ חמש שנים (או כל זמן שאתם מוצאים רלוונטי) בתחום שאני מעוניינת להשוות בו ובודקת אם השתפרתי או נתקעתי מאז. ואם המסקנה היא שלא התקדמתי, כדאי לי להפעיל את מערכת השיקולים ולהכין לעצמי תוכנית שיקומית- איך להתקדם למקום הרצוי שלי.

* אבל מה זה בכלל תחישתי