למצוא את החלק שכן באחריותי

אחריות אישית- 

לכל דבר שמתחולל בעולמי- יש לי אחריות עליו. 

גם דברים שנראים כאילו לא תלויים בי בכלל ובטח לא נגרמו 'באשמתי'. 

כל מה שנכנס לטריטוריה שהיא אני- יש לי אחריות עליו וגם אפשרות תיקון, אם צריך. 

נכון שאין לי שליטה על כל דבר שמגיע, אבל כן יש לי את האפשרות להגיב בדרכים שונות על כל דבר שמגיע, והתגובה תלויה בי.

ברגע שאני אסתכל על סיטואציות לא נעימות לי ואסיר את האחריות שלי מהן - לא אוכל ללמוד מהן דבר, כי אין לי קשר אליהם. ויש סיכוי שאני אמצא את עצמי שוב, בסיטואציה דומה ואולי שוב אנסה להתנער ממנה- כי לא נעשה תהליך למידה וזה לא קרה באשמתי, ואין לי מושג למה זה קורה שוב.

אז דבר ראשון מסננים מילים שיש בהם הלקאה עצמית כמו 'אשמתי' ו'כישלון'- הן לא מילים שמקדמות אותי- הן מילים שמקבעות אותי במקום 'האסון' ואני צריכה ללמוד ולהתקדם משם.

טעויות קורות. איזה מזל, זה בגלל שיש לנו חופש בחירה. אז לרוב אנחנו משתדלים לבחור טוב וגם הרבה פעמים מצליחים ולפעמים נבחר בבחירה שגויה. 

אין לנו סיכוי לא לטעות אף פעם. לכן כדאי להתייחס לטעות כאל 'מס למידה' שצריך לשלם בדרך, כדי ללמוד. אנחנו נבחן איפה כן יכולנו לבחור אחרת, כדי שבפעם הבאה כשניתקל בסיטואציה דומה- יהיה לנו ניסיון ונוכל לבחור טוב יותר.

אפילו כשיצאנו 'הקורבן המושלם' ובאמת כלום לא קרה 'באשמתנו' ואפילו רימו אותנו במאה אחוז- גם אז יש לנו מה ללמוד - נבחן את הדרך שהלכנו בה ונחליט איך היינו צריכים להגיב אחרת במהלך הדרך.